מעמד חקירה פלילית הינו קשה מנשוא. נשאלת השאלה לא פעם על ידי נחקרים רבים  האים הדרך הנכונה הינה פשוט לשמור על זכות השתיקה שמעוגנת בחוק .
ובכן, אין לכך תשובה וודאית. לעיתים , חקירה פלילית על ידי חוקר משטרה באה לכאורה לברר פרטים על אירוע פלילי זה או אחר, למעשה יכול להיות כי לחוקר ברגע הנתון אין דבר כנגדך ,למעט ראיות נסיבתיות אשר ביחד עם אימרת הנחקר תסייע לו לבנות תיק ואולי אף כתב אישום.

בעייתיות העניין מתחילה בכך שהנחקר בלחץ החקירה מתחיל לתת גירסה שאולי יכולה לגרום לכך כי ללא חשדות מהותיות נגדו ייבנו מדבריו חשדות כבדות . אני טוען כי במדינת ישראל המודרנית אסור בתכלית האיסור להתיר לנחקר לתת כל גירסה לפני שהוא מבסס את זכותו המהותית להיוועץ בעורך דין. החוק אומנם מתיר לרשות החוקרת לעכב פגישת לקוח עם עורך דינו ל"שעות ספורות", אוי לנו , עולם שלם עשוי לקום וליפול באותן שעות.

עלינו לזכור, החוקר איננו חבר, הוא מקצוען! וכל רצונו באותו רגע נתון הינו לבסס נגדך חשדות, ואים "יתמזל" מזלו יוגש נגדך כתב אישום. לפיכך, לשיטתי, כאשר אדם מגיע לחקירת משטרה עליו להתעקש להיוועץ עם עורך דין . במידה וסורב שיזכור את כל הנסיבות לסירוב. זו היא עצה מינימלית בכדי אולי לכרסם בדרך לקיחת הודאות שווא של הנחקרים. נשאלת השאלה, הכיצד יכול אדם להודות במעשה שביצע ועוד יותר מכך במעשה שלא ביצע. בית משפט העליון בישראל אמר את דברו בעניין בכך "הודאה בעבירה הינה הודאה חשודה"כלומר כנגד חוקי הטבע.
 
מעניין הדבר כי לא מעט נחקרים נידונו לשנים ארוכות מפאת הנזק המהותי של השעות הראשונות של החקירה שלא בנוכחות עורך דין.
דבריי אלה אשר נאמרים במאמר זה חזקים שבעתיים באים מדובר בחקירת קטין ועוד יותר מכך בחקירת קטין מתחת לגיל 14 אשר החוק מגדיר בצורה מדוייקת מה היא הדרך לחקור קטין. לכן חברים, המעט שתוכלו לקחת ממאמרי זה יהא תמיד לזכור לא להיכנס למניפולציות בחקירה פלילית ולהתעקש כאמור על היוועצות עם איש מקצוע ודבקות בדרכי חקירה הוגנים. מי ייתן ויגיע היום בו מדינת ישראל תחייב ישיבת עורך דין מקצועי לצד נחקר בכל אורך החקירה. אני סבור שבמידה וכך יהיה הרי סוגיית "הרשעת חפים מפשע" תחלוף לה מעולם המשפט הפלילי בישראל .
 

המאמר מאת עורך דין יוסי כרמלי